האידיליה בביקורת ובמחקר העבריים היווצרותה והתקבעותה של תדמית הז'אנר

[ א ] ' מסופק אני אם ברובן אפשר לחשוב אותן ליצירות אידיליות , 'ממש כתב פישל לחובר בשנת 1911 על האידיליות של שאול טשרניחובסקי '; 'אידיליה - לא , אידיליה שלמה , מלאה , לא יכולה להיות , כי על כן יהודים אנו , ' קבע יעקב רבינוביץ בשנת 1925 במאמר על האידיליות של טשרניחובסקי ; ועל 'מצבה' של דוד שמעוני כתב רבינוביץ בשנת תרצ"ו : 'היסוד האידילי נפגם וקשה לקרוא לו בשם אידיליה ;' 'יצירת שמעוני הקרויה משום מה אידיליה , קרויה כך אולי משום שאיפתה , 'לאידיליה העיר ש"י פנואלי בשנת תש " ו לגבי האידיליות של שמעוני ; ובשנת תשי " ג ציין דב סדן במאמר על האידיליה של טשרניחובסקי : 'קראנו לאותה שירה אפית כדרך שקוראה המשורר : אידיליה , אבל אם נתבונן בה יפה יפה ספק אם נוכל שלא לכנותה : אידיליה מדומה . ' [ ההדגשה במקור , י " ב ] ניסוחים אלה הם דוגמאות אחדות לשורה ארוכה של טענות דומות שחזרו ועלו בביקורת ובמחקר של האידיליה העברית כבר מראשיתם . התמונה המצטיירת מוזרה למדי , ועל פיה אין כמעט אף אידיליה עברית שהיא 'אידיליה של , 'ממש כלומר כזאת העונה על תביעות הז'אנר . לפי מרבית התיאורים , משהו תמיד חורג או לא שלם , ויש...  To the book