ב. במחוזה של הספרות

יש מי שייטה לראות במהלך הזה פגיעה בייחודו של קפקא , הכללתו הבלתי מבוקרת של ק' במין האנושי שהוא כה נבדל ממנו לכאורה . על כגון זה אשיב : זו שאלה של שיטה . ראשית , אין כל ביטחון מתודולוגי שאמנם ק' ( על התגלמויותיו השונות ) באמת כה נפרד מבני התמותה הרגילים ; אם אמנם כל העובר עליו הוא בבחינת בלתי שגרתי ו / או בלתי צפוי , הרי הוא , הן כ"דמות פועלת" והן כ"דמות , "מספרת מצויד באמצעי החישה המקובלים ביותר , בתמימות לכאורה הגדולה ביותר - אך בה בעת , בחדות וברגישות שקיצוניותן אף הן "הגדולות , "ביותר בבחינת סיסמוגרף של ממש . בהקשר הזה , אם כן , השיטה הנקוטה כאן נועדה להבהיר את המעבר בין ה"נורמלי" ( או הנורמטיבי ) לבין הרגיש והייחודי , כלומר היסוד שעליו נבנה ( או שממנו נוצר ) את אשר אנו מייצגים בתואר המאיים . "קפקאי" שנית , שאלת ייחודו של היוצר היא לכל הדעות שאלה נכבדה ורבת היבטים , שאין זה המקום לפתור אותה ( אם ניתן כלל להגיע לפתרון חד משמעי , ( ואולם ניתן לשרטט קווים מנחים לדיון . אם נכון לטעון , מצד אחד , שבידודה המתודולוגי של היצירה הוא הערובה היחידה למיצויו של אותו קול חד פעמי , הנתפס בדרך כלל ...  To the book