פרק ראשון התגבשות תודעת האשמה בגרמניה וההתמודדות עמה

ההכרה בדבר אחריותו הקיבוצית של עם למעשי בניו , ובעיקר לפשעים שביצעו בפקודת מנהיגיהם , לא הייתה זרה כלל ועיקר לגרמנים רבים . הכרה זו הייתה מעוגנת גם בתפיסה הנוצרית , ולפיה האל עשוי לפקוד עוון בודדים על עם שלם . על אף תהליך החילון שפקד חוגים רחבים בחברה הגרמנית , השפעתן של השקפות נוצריות עודנה מחלחלת אל עמקי התודעה הגרמנית ומעניקה משנה תוקף להכרה זו . כמה שבועות לאחר תום המלחמה , בשלהי מאי , 1945 כתב הד"ר קוטמן , ( Kottmann ) ראש הכנסייה הקתולית ברוטנבורג , לכמרים שלו : כנוצרים אנו יודעים שכל העם שותף לאשמה ונושא בחטא גם ביחס לפשעים שמעולם לא ידענו עליהם , שלא לדבר על כך שלא רצינו בהם ולא ביצענו אותם ' . גם ההגמון של מינסטר , קלמנס אגוסט פון גאלן , פסק בכמה מדרשותיו כי המלחמה הנוראה היא עונש משמים לעמי אירופה על שזנחו את האל וסגדו לטכנולוגיה ולאדם . לפי תפיסה זו , השית האל עונש קיבוצי על כלל בני אירופה בגין חטאיהם למן ראשית עידן ההשכלה והחילון , ונפרע אפילו ממי ששמרו לו אמונים . תפיסה דתית זו בדבר אחריות קיבוצית של הקהילה הנוצרית לבניה המשיכה להתקיים גם בתקופת הלאומיות החילונית . ראיית ב...  To the book