בין טרור קומי להומור יהודי: עיון ב־ורד צלע ליצחק לאור

ננסי עזר יצחק לאור הוא אחד הסופרים ההומוריסטנים הבולטים והחשובים בספרות העברית בת ימינו . הנרטיב הקומי ביצירותיו אינו בנוי מהומור קונבנציונאלי , שהתיאוריות המסורתיות של הומור עוסקות בו ' . הצחוק העולה מקריאה ברומאנים שלו : עם , מאכל מלכים , ( 1993 ) ןעס דלחי גללייל / י , ( 1998 ) רהנה ארם ( 2002 ) הוא רחוק מן הצחוק , המספק בריחה קלה ונעימה מהלחצים של המציאות ומחזק את הרגשת היחד הקולקטיבית , או מן הצחוק , המשמש אמצעי לתיקון חברתי והחזרת הנורמות המקובלות על כנן . בטקסטים שלו מערבב לאור בצורה בוטה אימה והומור , שכול וגרוטםקה , מוות וקומדיה תוך פגיעה מכוונת ברגישויות חברתיות , לאומיות , ודתיות , ניבול פה , שבירת קונבנציות נרטיביות , פירוקה של עלילת העל הציונית , וניפוץ המיתוסים שלה . נרטיב זה נותן ביטוי רדיקאלי למשבר הלגיטימיות , שאליו נקלע השיח הציוני , ומביע את אובדן האמונה בשיח זה . באמצעות טרור קומי קורע לאור באכזריות את מעטה הסדר הטוב וחושף מתחתיו את האלימות והשאיפה לכוח ולשלטון של השיח ההגמוני . לאור מאשים את המדינה , שהיא שולחת את הבנים למלחמות ותובעת מהם את המחיר המוחלט של הקרבת חי...  To the book