"'לאה'לה. כבר אין לך הורים'. היא לא צחקה": על הורות ב־הנה אדם

דפנה בירנבוים כרמלי נושא ההורות אינו ניצב בקדמת הבמה של הנה אדם . באור הזרקורים מובלטות סוגיות אחרות : אפשרות הפעולה ויכולת השליטה בתוצאותיה , יחסי גברים ונשים , עוולות הכיבוש . כמעט מפתיע על כן לגלות עד כמה רווי הספר בהורות : יחסי הורים וילדים מונחים בבסיס ההנעה לפעולה , מעצבים יחסי גברים ונשים , מתממשים בעמדות ובמהלכים פוליטיים . בהדרגה מסתבר כי היות או אי היות הורה הוא מפתח כמעט לכל מה שהינו בעל משמעות בחיי הדמויות . במובן זה , הורות היא המדיום שבתוכו , ממש בתוכו , מגולף ומפוסל ונרקם ונפרם ומנופץ ומתפורר הרומאן הזה , ואולי , במעט מן המעט שבו קורה הדבר , גם הסיכוי לגאולת גיבוריו . בשל מעמדה זה , סמויה אך נוכחת בכל , ההורות היא חריר הצצה , דרכו נחשפות ומוסגרות הנחות יסוד , כמו מבלי משים . " עמוק בחושך אין זמן : " ערירות לאלוף אדם לוטם אין ילדים . ולא רעיה . גם גופו חסר : במהלך השירות הצבאי איבד אצבע אחת ואת עינו הימנית . גם את אביו איבד בצעירותו . "היה דוקטור וידע לטינית אבל עבד בדואר , זה כל מה שיש לספר עליו" > עמ' . ( 40 בינו לבינו , אוצר לוטם את זכר אביו בחום ידו בעת הליכה לסרט . א...  To the book