|
|
את ישראל הכרתי במסגרת סדנה להכנה לפרישה שהנחיתי במקום עבודתו . למעשה הייתה זו יהודית אשתו , אשר השתתפה בסדנה כמלווה , שיזמה את הפנייה . היא ניגשה אליי באחת ההפסקות , שיתפה אותי בכמה מילים במצבו של בעלה וביקשה לשוחח איתי באופן אישי . יהודית הגיעה אליי בשעה שקבענו עם ישראל בעלה . ישראל , איש גדול וחסון , מתיישב להזמנתי בכבדות , עיניו מושפלות לרצפה . יהודית , אישה קטנה ומטופחת , מקרבת אליו את הכיסא , מתיישבת ומביטה בו כמבקשת לגונן עליו . לאחר כמה מילות נימוס של היכרות משתרר שקט בחדר . ישראל ממשיך להשפיל מבט , יהודית מפנה את מבטה ממנו אליי ובחזרה , עושה תנועה של התחלת שיחה אך עוצרת בעצמה . אני מהססת ומתלבטת למי לפנות . מצד אחד , יהודית היא שביקשה להיפגש ( ואני אכן חיכיתי רק לה בשלב הזה . ( מצד שני , יהודית פנתה בעניינו של ישראל העומד לפרוש מעבודתו והוא אשר אולי זקוק להתייחסותי . בעודי מתלבטת התפרצה יהודית : " נו , למה אתה שותק " ? היא פונה לישראל . " הבטחת לי בבית שתספר מה עובר עליך " . "תתחילי את ואני אמשיך " , עונה לה ישראל בקול חלש . התבוננתי בישראל , אשר חזותו החיצונית עושה רושם של איש...
To the book |
|
|