|
|
יום בהיר אחד אנו הופכים להיות סבא וסבתא . ים של רגשות מציף אותנו עם הגיחו של נכדנו הראשון אל העולם . מהפך רגשי מתחולל בתוכנו . אמנם לא אנו החלטנו על הולדתו ולא היה לנו חלק בבריאתו - ילדינו הם אלה שחשבו , תכננו וילדו אותו . הבת שלנו או הכלה שלנו היא זו שנשאה את התינוק ברחמה תשעה חדשים . ילדינו הם אלה שהפכו אותנו לסבא וסבתא . עם היוולדו של התינוק נולדה גם הסבאות שלנו . בכל התהליך היינו פסיביים לחלוטין . אך אף על פי שלא נטלנו שום חלק פעיל בהתרחשות האירוע , ולא הייתה לנו שליטה על עצם התרחשותו , אנו מרגישים כי משהו גדול קרה לנו וכי הגענו לנקודת ציון בחיינו . " מזל טוב , נולדה לי נכדה " , מצאתי את עצמי מודיעה בהתרגשות עצומה לחבריי ולבני משפחתי . שמתם לב ? נולדה לי נכדה , קראתי . לא אמרתי לבני נולדה בת , לא התייחסתי לעובדה שבני וכלתי הפכו להיות הורים . לי נולדה נכדה . ואכן , קשה לתאר במילים את התחושות העזות שהציפו אותי . שמחה עד אין קץ , אושר והתפעלות מהעוללה הקטנה . חשתי כי לבי מתפקע מהתרגשות וכי בטני מתהפכת מצהלה . הייתי עסוקה כל כך בהתרגשותי , עד שלא שמתי לב כמעט להתרגשותם הרבה של בני וכלת...
To the book |
|
|