|
|
באותו זמן של חסד שבו הציל גבריאל את דניאל , חנניה , מישאל ועזריה , עמד הנביא יחזקאל והחיה מתים בבקעת דורא . המתים שהחיה היו בחורים מיהודה שצעדו שנים לפני כן בשיירות הגולים בדרכי בבל . בחורים אלו היו כה יפים , שכשראו אותם הבשריות נתמלאו תאווה שלא הכירו כמותה , והיו עומדות בשולי הדרכים , שופעות עסיס וזבות . התמלאו בעליהן חימה והראו זאת למלך . בתגובה ציווה המלך להרוג את בחורי יהודה היפים . אלא שזה לא עזר , כי גם במותם נותרו יפים והכשדיות הוסיפו להתבונן בגופותיהם והוסיפו לזוב עסיס בחוצות בבל . אז ציווה המלך לרמוס את הגופות ברגלי סוסים ושוודים ובאופני מרכבות ועגלות כבדות עד שתאבד צורתן . לאחר שרמסו אותן הותירו את תפזורת העצמות הרמוסות בצידי הדרכים מנהר אשל ועד בקעת דורא . את הבחורים ההם החיה יחזקאל , אף שהיו ביניהם גם כאלה שכפרו בתחיית המתים , ואף שהוא עצמו לא האמין בה .
To the book |
|
|