רחם שמימי

כך צצה במעלה העולם האלוהי ספירה בשם , "בינה" בסמוך לספירה השנייה במערכת האלוהות , שנקראה "חוכמה" והיתד . זרע הזכר . בינה ניסתה להיות רחם שמימי , אם גדולה , ערפילית ונסתרת , היכל גדול שממנו יבקעו הספירות הבאות לאחר שתופרה על ידי . "חוכמה" הרבה מתחתיה נוצרה הספירה העשירית , האחרונה , , "מלכות" בדמות מקומה של האישה האלוהית . מלכות היתה מקום , כלי קיבול , רחם תחתון , בריכה אוגרת שפע . והשפע היה זכרי , לבן ובוהק , שופע ממעלה ספירת החסד , סופח בדרכו את צבעי ספירות הזכר האחרות , עד שכל אלה נקלטו במלכות שלא היה לה כל צבע משלה . עליה היה רק לקלוט ולהעביר הלאה לעולמות התחתונים , לשקף את הצבעים שמעליה . לפני המשכב היתה ירוקה - כצבעה של ספירת "תפארת" הזכרית שבאה אל תוכה - אחר נצבעה באודם הדין הצר , המתהדק , האוצר להכיל . אז נרכן עליה הזכר האלוהי והיה כותש ומרחיב את פתח הרחם שלה , ולבסוף כוסתה כולה בלובן הזרע האלוהי ששטף אותה ממרום ספירת החסד . אז נפתחה כלפי מטה והשפיעה את הלובן הזה , המעורה במעט אודם , לעולמות התחתונים , ואלה שהביטו אז כלפי מעלה דימו לראות שם אלוהות זכרית מזריעה ובועלת , אבל לא הי...  To the book