|
|
זכרו נא וקוננו כל ישראל , קולכם ישמע ברמה כי השמידה גרמניה את עמנו בימי זעם המלחמה במיתות משונות אכזריות , ברעב ובצמא אל תשכחו בכל הדורות , עדי תזכו לראות בנחמה . צעקתם ובכיותיהם , צפופים וסגורים בקרונים כצאן לטבח יובלו לשרפה בכבשונים קול שועם יזכר תמיד לפני שוכן מעונים בקראם שמע ישראל , מסרו נפשם לאדוני האדונים . ראשי ישיבות ותלמידיהם , והמוני עמך שמה העבידום בענויים קשים , והרגום ביד רמה דמי ילדים רכים צועקים אליך מן האדמה נקום נקמת טף ונשים , לא תחיה כל נשמה . על שריפת אלפי מדרשות ובתי כנסיות רוחות ספרי תורה ולומדיה . נקונן בשא [ ר ] יות שלחו באש מקדשי אל , הציתו ועינינו צופיות ישלם המבעיר את הבעירה , ידין בגוים מלא גויות . זעקו שמים ואדמה , על אלפי עירות מבצרי תורה ארצות אירופא וקהילותיה , נוחלי ומקיימי מסורה צדיקים זקנים וחסידים , דבקי אמונה טהורה מיום גלינו מארצנו לא היה כזה כליון נורא . רחם על שאריתנו , הבט נא משמים למחנות הקדושים , פי עשר כיוצאי מצרים קומם בית מקדשנו , ונחמנו בכפלים . רוממנו , והביאנו לציון וירושלים .
To the book |
|
|