הזוכר מזכיריו , דור דור וקדושיו , מעת אשר אז בחרתנו , יזכור דראון , של דור אחרון , אויה מה היה לנו ... שטופי מבול דם , שמסרו נפשותם , כל שקועי עמקי הבכא , יפקדם א להים , בארצות החיים , ועדי עד זכרם לברכה . שאו אליו כפים , אהה , אי שמים , הוי על מיטב שבטי ישראל , עדות וקהלות , ערים וגלילות , חבורות , מוסדות , כל מועדי א ל , מי יתן פלגי מים , תרדנה עינים , אל אשדות נחלי הדמעות , עלי אלפי אלפים , גופים נשרפים , במו אש החרבן וזועות . ועל שרי התורה , ומחזיקי מסורה , ועל פרחי הכהונה הצעירים , ועל חובשי מדרשות , ומורים ומורות , תינוקות בית רבן יקירים , על בנות בוטחות , וסבים וסבות , ועל זרעם וטפם שילדו , גם , לרבות , רבבות נאהבים בחיים , במותם לא נפרדו . את דמם דרוש , כי תשא את ראש , של כל נדף לעלים הטרופים , כל נפשות מת , בימי שבר ושאת , ששה אלפי פעמים אלפים , שלישיה לבער , בברק זעם סוער , מכרמי החמד אהבת , גואל הדם , נא זכר צערם , אל תמחה מספר כתבת . זכור הנאקות , ורעש צעקות , אז יובלו לרצח , יאורי דמיהם , ודמעות פניהם , לא תשכחנה לנצח , כל חיל וגניחה , ונהי צריחה , משדודי להקות הכלבים , זכ...
To the book