|
|
עפעפינו יזלו מים , ועינינו מקור דמעה , על זבחי קודש כעולה תמימה . עלו על מוקדה , בגופם , ונשמותיהם תחת כסא כבוד קיימה . קהילות הקדושים שש מאות פעמים רבבה , בשנות הזעם ומבוסה , השונא צרות ריבה , מתרצ"ט עד תש"ה האש ליבה . גזירות הגרמנים הארורים ומקוללים , וכל האומות אשר עמהם היו משותפים . שפלים ונבזים , מלאכי חבלה משאול תחתיים , מזיקים ורוחות , בצורת אדם מלובשות . ימחה שמם וזכרם לדורי דורות , ה' הטוב ינקום הנקמות . טבחו בלא חמלה נפשות הטהורות , בני אל חי הולכי בדרך האבות . אדירי התורה מאירים ככוכבים , תלמידיהם כנפך ספיר ויהלומים . תלמידי חכמים , אנשי מעשה חסידים וישרים , זקנים וגם נערים , לאבינו שבשמים קרויים בנים . תמימי לב רצון קוניהם עושים , כולם אהובים כולם ברורים כולם גבורים . ובנות ישראל הקדושות והטהורות , זקנות וצעירות , גדולות וקטנות , ידי אמותיהן אוחזות , ילדים היפים הרכים , עלי תולע אמונים . אמהות ואבות על בנים נטושים ורטושים , יונקי שדים עוללים ויונקים במיתות משונות באכזריות נוראות , הכה ופצוע על ידי הרוצחים דין ארבע מיתות . עגום בענויים קשים ומרים , ימים גם שנים , טרם כילום ו...
To the book |
|
|