|
|
אש תוקד בקרבי , עת אעלה על זכרוני , את הצרות אשר מצאוני , עם בליעל בענות אותי . נצר זדון מזרע עמלק , התגאה בלבו , זרע עם קודש כולו להשמידו . לעמו אמר לכו ונכחידו , ולא יזכר ישראל עוד בשמו . מיהר וביצע את אשר זמם לעשות , חידש ענויים קשים ומיתות משונות . משנת ה'תרצ"ט שש שנים היה המלאך המות בעצמו פי עשר על יוצאי מצרים השמיד בחמתו . אז לעיני השמש נעשו מוראות , צאן קדשים נשחטו לאלפים ולרבבות . בחניקה ושריפה וכל מיתה חמורה , ישישים עם טפים הומתו בחבורה . רבבות מזבחות ורבבות עקידות , ואין די לאשים ואין די לעולות . אש תמיד תוקד בלבו של עם , אש של אושוויץ לא תכבה לעולם . ישיני מכפלה אייכם ז ומשה ציר נאמן , לחלות פני איום על אשר קרני , ואיה הבטחה ישראל לא אלמן ן קלני מראשי מזרועי קלני . העל אלה תתאפק , א ל נורא באלמים . ולא תקום למשפט , ויעלו מושיעים . ותקום דם טהור א ל מלא רחמים , התוסס כדם הנביא ביום הכפורים . תורה תורה אל תחשי מיגונך , על נפשות צדיקים וחסידים זעקי לפני ק תך , בעלי תריסין אדירין אבדו מישראל , עת הפך למדורות אש גולת אריאל . העוד לא רוחמה אום אני חומה , הלשבר בת עמי עוד די לא אמ...
To the book |
|
|