|
|
נדרשנו ונשאלנו מאחינו שוחרי תורה ותושיה הכואבים ללא הרף על שבר בת עמנו , ששת מיליון קדושי ישראל שנשמדו באירופה ע"י הצוררים ימ"ש מלפני ארבעים שנה . הן החורבן האיום של כל אלה אוכלסי ישראל מי ישערנו ומי יתארנו . הלוא לא היתה צרה כזאת לישראל מיום חורבן בית המקדש וגלות יהודה מארצה . אמנם כן , דורש דמים אותם זכר , ובודאי לא שכח צעקת ענוים ודמם לא ינקה . אן לנו ולבנינו הרי צפויה הסכנה כי במרוצת הזמן ובהרגל החיים פן יפוג הכאב מלבנו , ופן ישתכח חלילה מזכרוננו גודל האסון ועומק הצרה אשר באתנו . כי דור הולד ודור בא , ושרידי החרב אשר אתנו , אלה אשר ראו בעיניהם ואשר סבלו על בשרם את טרף השואה , מתמעטים והולכים בעוה"ר . ובנים אשר יולדו , דור החדש אשר לא ראה את תפארת בית ישראל וקדושיו שעלו על המוקד , איך יזכרו את גאון יעקב אשר נפל ובמה יתעוררו להוריד דמעה על השריפה אשר שרף השם . על כן ראינו לנכון להסכים לעצת רבים וטובים , לעשות זכר ואבל ביום המר תשעה באב , יום אשר הוקבע בו בכי' לדורות , לבכות ולהתאונן גם על קדושי אירופה , לקונן עליהם בציבור ולשפוך כמים לבנו על אובדן שש מאות רבבות ישראל אשר נפלו בידי הר...
To the book |
|
|