מבוא "שערי תפילה אינן ננעלים לעולם"

" ישראל עמך תחינה עורכים , שהם מצירים ולהושע צריכים" [ מתוך הסליחות ליום [ 'ג מספרים : פעם אחת היה קטרוג גדול בבית דין של מעלה , שבני ישראל אינם מתפללים בכוונה . ומחמת זה הקטרוג עמד מלך אחד ורצה לגזור גזירה שיבטלו מישראל את התפילה בציבור . אז התקוממו בשמים כמה מלאכים ולא רצו להניח שייעשה הדבר . אמרו לשאול את נשמות הצדיקים השוהות בעולם העליון , והללו הסכימו על הגזירה מלבד רבי שלמה מקארלין . הוא הרעיש עולמות בכוח תפילתו ואמר : "אני תפילה . מקבל אני עלי להתפלל במקום כל . "ישראל הגזירה נתבטלה . מקדמת דנא נחשבה התפילה לגשר הכרחי בין היהודי לבין קונו . חיוניותו של אותו נתיב תקשורת , שקצהו האחד יוצא מלבו של האדם וקצהו השני מגיע לתוככי הספירות האלוקיות , מודגשת בסיפור שלפנינו . המסקנה הנובעת ממנו ברורה : עם ישראל שחטא ועונש משמים אפשר עוד להתמודד . יהודים בלא תפילה , לעומת זאת , הינו מצב שאין להעלותו על הדעת . המונח "תפילה" מעורר אצל רבים אסוציאציה של טקס ממוסד או של דפוס תקשורת אנושית אלוקית שבלונית , תמונות שלעתים קרובות אינן מעוגנות כלל במציאות . הוכחה סמאנטית לכד הם עשרת הביטויים שמביא מדר...  To the book