|
|
בד בבד עם התגבשות העמדה הדורשת תיקונים בדת ובמינהגיה בין המשכילים העבריים לקראת עיצוב דמותה של 'יהדות ההשכלה' בעיקבות הנאורות וההגות הדאיסטית , התפתח ענף מקביל של משכילים עבריים שהמציין אותם הוא היעדר ביטוי מגובש לדרישות התיקונים בדת , או התנגדות למילחמה בישן ובמסורת . סופרים אלה פעלו ויצרו בחלקם בראשית ימי ההשכלה העברית בגרמניה והשתייכו לאגף השמרני של דור המאספים . אחרים , מתונים אף הם , היוו את הגשר בין המאסף המחודש , בתום העשור הראשון למאה הי"ט , ובין בכורי העתים , שהחל להופיע בראשית שנות העשרים בווינה . יצירתם הסיפרותית חותמת את ההשכלה העברית בגרמניה ופותחת את תולדתה בגליציה . סיפרות זו , בענפה הנזכר , היא פאסיווית כמעט לחלוטין . סופריה עדיין שרויים בחיפוש דרכי המבע לחווייה היצירתית , ומעשי ההשכלה שלהם אינם יוצאים מגדר קאטכיזם , סיפרי לשון והתעסקות בתכנים תנכיים . דוד פרנקו-מנדס : בחותם המסורת יצירתו של דוד פרנקו-מנדס , ( 1792-1713 ) סופר איש אמשטרדם , בן הדור הישן , שהרבה להשתתף בהמאטף והזדהה עם חבורת המשכילים , טבועה בחותם המסורת ותכניה הם דתיים מסורתיים . המחזות שתירגם 2 1 ועיבד...
To the book |
|
|