הנאורות האירופית המוקדמת , מראשיתה בשילהי המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"ח , ציינה את מאבקם של הוגי דיעות נאורים לשינוי ערכים במערכות החברה , התרבות והדת ולתמורות בהלכי מחשבה המקובלים . הם שמו את הדגש על בינתו של האדם לשיפוט תופעות החיים , ויישמו כלי ביקורת ראציונליים למסורת העבר , תוך התבססות על נתוני המדע והידע . כחלק ממערכה זו , שמו להם הוגי הדיעות של הנאורות למטרה להילחם באמונות טפלות ובבערות והטיפו לסובלנות ולהומאניות . הם האמינו ברעיון החופש ו חופש המחשבה וחופש הדיבור - וחינכו לשיחרור מדיעות קדומות מתוך אמונה בקידמה ובחינוך האדם לשלמות . האם מגמות אלו איפיינו את הנאורות כולה ? " היו כמה פילוסופיות במאה השמונה , "עשרה פתח פיטר גיי את סיפרו , " אך הייתה רק נאורות ' . "אחת לדבריו , הוגי הנאורות היו מאוחדים בפרוגרמה רחבת אמבציות שחתרה לחילון , הומאניות , קוסמופוליטיות , וחופש - ויותר מכול חופש לכל צורותיו : חופש משלטון שרירותי , חופש הדיבור , חופש לממש את כישרונותיו של היחיד , ועוד . ואכן , אם היו הוגי הנאורות מאוחדים בכמה מן השאיפות שלהם לשינוי , אין להתעלם מקיומן של מגמות אחדות וסותרות...
To the book