תרפים.

. 1 — פסל בגודל לא קבוע , מצלמית שאפשר להטמינה בכר הגמל ( בר' לא , לד ) ועד פסל במידת איש ( שמ"א יט , יג , טז . ( באלף הראשון לפסה"נ כנראה חפץ פולחני המשמש להגדת העתיד בלי שיהיה לו צביון אלילי , והוא מוזכר יחד עם אפוד ( שופ' יז , ה ; יח , יז יח , כ ; הר ג , ד , ( שאף הוא שימש להגדת העתיד ( וע"ע אפוד , וכן כרך ו , טור . ( 418 אף במל"ב כג , כד נמנו התרפים אחרי האובות והידעונים שהם מגידי עתידות . זיקת התרפים להגדת עתידות מפורשת ביח' כא , כו , בכתוב על נבוכדראצר מלך בבל ; קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד ( לפירוש הכתוב עיין כרך ו , טור . ( 419 כיוצא בזה בזכ' י , ב : כי התרפים דברו און . מסתבר שגם הכתוב הקשה : כי חטאת קסם מר ואון ותרפים הפצר ( שמ"א טו , כג , ( קשור בהגדת עתידות , ועניינו כי חטא שאילה בקסמים הוא ? ךי , והפצר ( היינו בקש בחזקה ) בתרפים היא און . מקורה של המלה תרפים בחתית tarpi ( s ) ( הופנר . ( תעודה מילונאית חתית משווה את המלה החתית tarpi לאכדית , sedu היינו שד , שהוא רוח מגינה , או מזיקה , או פסל שלה . תחילה ציינה המלה tarpi את הרוח עצמה , ואחר כך גם את החפץ המסמל אותה , הפסל...  To the book