|
|
— חיה מיתולוגית , נחש אגדי הידוע מהמקרא ומכתבי אוגרית . השם תנין נושא מטען מיתולוגי , ובכתובים באים בתקבולת השמות תנין ופתן , שאינו אלא בת'ן של המיתוסים של אוגרית ; וע"ע פתן . כך : על שחל ופתן תדרוך תרמוס כפיר ותנין ( תה' צא , יג ;( חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר ( דב' לב , לג . ( התקבולת תנין ןן פתן רומזת למיתוסים הקדומים של הבריאה ומלחמת האל כעוזרי רהב : לויתן נחש ? רח , הקרוי בספרות אוגרית לתן בת'ן = ) פתן ) ברח . כשהשם תנץ בא בכתובים השומרים על שרידי המיתוס הקדום על מלחמות האל הריהו מתחלף גם בשם לרתן ( יש' כז , א ; נא , ט 1 תה' עד , יג ; קמח , ז ; איוב ז , יב . ( הוא הדין בכתוב : ויברא אלהים את התנינים הגדולים ( בר' א , כא , ( פסוק הבא לבטל את המיתוס הקדום של מלחמת האל בים ( קאסוטו . ( התנין QHJ ) מוזכר כמה פעמים בספרות אוגרית , ושם הוא נרדף אל לרתן ( לתנ . ( בתעודה אחת ( גורדק , , UT ענת , טור ג , שר ( 39-37 נאמר : לאשתבמ . תננ . אשבמ [ נ ] ה / מח'שת . בת'נ . עקלתנ / שליט . ד . שבעת . ראשמ . היינו : חסמתי תנין , חסמתיו , הכיתי פתן עקלתון , שליט בעל שבעה ראשים . הרי כאן הקבלה גמור...
To the book |
|
|