— תנים ( במל' א , ג : תנות ; ובאיוב ל , כט : תנים ) הוזכרו כבעלי חיים שוכני שממה , אלא שאי אפשר להכריע אם הכתובים מתכוונים לעוף או ליונק . בכמה כתובים אין שום אחיזה לזיהויו של התן , הוא נזכר בהם כסמל לשממה ולחורבן ( יש' לה , ז ; יר' ט , י ; י , כב ; מט , לג ; נא , לז ; מל' א , ג ; תה' מד , כ . ( סמך לזיהוי של התן עם עוף דווקא , בכתובים המזכירים תנים בתקבולת אל בנות יענה ( יש' יג , כב ; לד , יג ; מג , כ ; מי' א , ח ; איוב ל , כט , ( ובייחוד באותם המזכירים תנים יחד עם עופות שוכני ישימון וחרבות ( יש' יג , כב ; לד , יג . ( מצד שני , אפשר שהתנים מסמלים את החיות שבישימון ובנות היענה — את העופות שבו ; וסמך לכך באיכה ד , ג : גם תנין ( היינו תנים , כפי שעולה בבירור מהתקבולת אל בנות יענה ) חלצו שד ; ואולי גם בתקבולת : וענה איים באלמנותיו ( צ"ל : בארמנותיו ) ותנים בהיכלי עונג ( יש' יג , כב , ( אם נפרש איים על חיית המדבר ולא כשם לעוף ; וע"ע . 1 אי . מן הכתוב : אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה ( מי' א , ח , ( אי אפשר ללמוד על טבעו של התן , שכן הוא יכול להתכוון לקולות שמשמיעים חיות ועופות . מכל מקום ...
To the book