תל.

— גבעה מלאכותית הטומנת בחובה שרידי ערים עתיקות . כבר הקדמונים ידעו שהתל נבנה מחורבנן של ערים שישבו במקום . המלה תל משמשת לציון ישיבתה של עיר בבטחה : עיר על תלה ( יר' ל \ ח ; והשווה יהו' יא , יג . ( תל שאין עליו עיר מסמל חורבן ושממה בצירופי הלשונות : תל עולם ( דב' יג , יז ) או תל שממה ( יר' מט , ב , ( ואף בצירוף המורכב : תל עולם שממה ( יהו' ח , כח . ( בתעודות אכדיות רווחת המלה תל בלשון המתאר שממה בצירוף , tilli u karmi היינו תלי חורבן . יישובים רבים במיסופוטמיה שנבנו על תלי ערים חרבות נקראו בשמות המורכבים עם היסוד תל . במחקר הארכיאולוגי משמש שם זה לתיאור של גבעה מלאכותית , מעשה ידי אדם , שאינה אלא הצטברות והתגבבות של שרידי ערים אחדות שנבנו זו על הריסותיה של זו פעמים רבות במשך אלפי שנים . בתלים החשובים ( כגון חצור , מגידו , בית שאן ועוד ; ועיין בערכיהם , ( הבחינו החופרים ביותר מעשרים שכבות יישוב שנתגבבו זו על גבי זו . הגורמים שהביאו את תושבי ארץ ישראל לבנייה חוזרת ונשנית באותם אתרים עצמם רבים , ונמנה כאן אחדים מהם ו כבר מראשיתם נבנו היישובים בסמוך למקורות מים איתנים , אם מעינות ואם נחלים...  To the book