תבל.

— כינוי לשתי עבירות מין בס' ויקרא : ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא ( יח , כג ;( ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ( כ , יב . ( הלשון תבל אינו מופיע בכתובים המקבילים ( כ , טו טז ; יח , טו . ( הוא מקביל לכינויים כגון : זימה ( יח \ ז ; כ , יד , ( תועבה ( יח , כב ; כ , יג , ( אלא ששני כינויים אלו באים בשני המקומות כל אחד ככינוי לאותה עבירה , ואילו תבל לשתי עבירות שקשה למצוא להן תכונה משותפת לעומת שאר העבירות המנויות שם . התרגומים העתיקים מתרגמים במלים כלליות , חוץ מהשבעים ליח , כג : , nuoapov דבר מלוכלך , הבא רק כאן בשבעים ( אבל מלה דומה מתרגמת זימה שלוש פעמים בסומכוס ליחזקאל . ( ראשוני מילונאי ימי הביניים גזרו תבל משורש תב"ל , אך מאז יונה אבן ג'נאח מקובל לגזור תבל מן בל"ל אף על פי שמבחינה לשונית זו גזירה בלתי סבירה . לדעת הופמן יש להשוות לערבית . ז , & שהוא מתרגמה להשחית , והוא משווה לבר' ו , יב : כי השחית כל בשר דרכו ( וזה קרוב לתרגומו של רס"ג ביח , כג : אבדה ;( אבל אין זו משמעותו של הפועל הערבי ; משמעותו העיקרית שגעון של תאווה מ...  To the book