תבור, הר תבור.

— הר מבודד ובולט בקצהו הצפוני של עמק יזרעאל . שמו הערבי ג'בל א טור ; גובהו 568 מ' מעל פני הים והוא מתנשא למעלה מ 400 מ' מעל לסביבתו . מדרונותיו תלולים והוא מבודד מכל צדדיו ; רק בצדו הצפוני המערבי הוא מחובר לשלוחות הרי נצרת על ידי אוכף שגובהו כ 250 מ' מעל פני הים , ומכאן העליה הנוחה ביותר לראש ההר . פסגתו היא מלבן מישורי , כ 1000 מ' ממזרח למערב וכ 400 מ' מצפון לדרום . במדרונותיו צמחיה עבותה של חורש ושיחים , שבלא ספק היתה גדולה ועשירה עוד יותר בימי קדם . צורתו המיוחדת דמוית כיפה , גובהו ובדידותו של התבור הפכוהו לנקודת הנוף הבולטת לעץ במרכז העמק ובגליל התחתון המזרחי . מכאן הוא חולש על אחד מצומתי הדרכים החשובות בארץ ישראל : דרך העמק הקושרת את החוף עם פנים הארץ וסעיפי 'דרךהים' העולים ממגידו לעבר צפון עמק הירדן , דמשק ובקעת הלבנץ . צורתו המזדקרת לעין , צמחייתו העבותה ומקומו האיסטרטגי גרמו לכך שהתבור בא במקרא בספרות המזמורית והנבואית בהקבלה לחרמון ולכרמל ( יר' מו \ ד ; 1 תה' פט , יג . ( יש יסוד להשערה שפסגת התבור היתה מקודשת מימי קדם . רמז לכך בברכת משה לזבולץ וליששכר ן עמים הר יקראו שם ...  To the book