תאנה, תאנים.

— [ א ] משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל ( במ' כ , ה ; דב' ח , ח . ( תאנים הביאו המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען ( במ' יג , כג . ( התאנה היא מאילני המאכל החשובים ביותר בארץ ישראל ושכנותיה , ומעצי התרבות הקדומים , כפי שמוכח מסיפור אדם וחוה שתפרו להם עלה תאנה לכסות על מערומיהם ( בר' ג , ז , ( וממקומה של התאנה במשל יותם ( שופ' ט , י יא . ( התאנה ופריה הוזכרו פעמים הרבה במקרא . הישיבה תחת גפן ותאנה מסמלת שלווה ( מל"א ה , ה ; מי' ד , ד ; זכ' ג , י , ( וכיוצא בזה דברי רבשקה לאנשי ירושלים : צאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו ( מל"ב יח , לא = יש' לו , טז . ( פריון הגפן והתאנה הוא סמל לשובע ( יואל ב , כב ; חגי ב , יט , ( והיפוכו — קללה ( יר' ה , יז ; ח , יג ; הו' ב , יד ; יואל א , ז , יב ; עמ' ד , ט ; חב' ג \ ז . ( התאנה נפגעת בעת ברד ( תה' קה , לג , ( והארבה האוכל את קליפתו של העץ מותיר את שריגיה של התאנה לבנים בערייתם והם מתייבשים ( יואל א , ז . ( התאנה משירה את עליה בחורף , ובעודה בשלכת היא מתחילה לחנוט את פגיה , המבשרים את סוף תקופת הקור ( שה"ש ב \ ג . ( הפגות הם מיכלים...  To the book