שכר ועונש, תורת הגמול, צדקתו של האל.

חלוקת הערך : [ א ] כללי . — [ ב ] הלשון דמו בראשו והמשתמע ממנה . — [ ג ] האמונה בשכר ועונש כפשוטה . ( 1 ) — בסיפור המקראי . ( 2 ) — כעקרון בחשיבה ההיסטורית . ( 3 ) — בחוק . ( 4 ) — בנבואה . ( 5 ) — בס' משלי . ( 6 ) — במזמורי תהלים . — [ ד ] גמול קיבוצי ופרטי , והבעיות המתעוררות בעימותים . ( 1 )— אחריות העדה לפשעי הפרט . ( 2 ) — עונש קיבוצי ביד אדם . ( 3 ) — עונש קיבוצי בדין האל . ( 4 ) — התמיהה על הגמול הקיבוצי . ( 5 ) — שלילת הגמול הקיבוצי אצל יחזקאל . — [ ה ] צדיק ורע לו רשע וטוב לו . ( 1 ) — מזמור עג . ( 2 ) — חבקוק . ( 3 ) — ירמיהו . ( 4 ) — ס' איוב . ( 5 ) — קוהלת . ( 6 ) — סיכום . — [ ו ] שכר ועונש לעתיד לבוא , או לאחר המוות . ( 1 ) — ראשית הרעיון במקרא . ( 2 ) — בספרים החיצונים — [ ז ] שכר ועונש אצל אומות העולם . ( 1 ) — בכלל . ( 2 ) — במצרים . ( 3 ) — במיסופוטמיה . — [ ח ] ייחודה של תורת הגמול המקראית . [ א ] כללי . — הנחת יסוד היא במקרא כי האדם שליט במעשיו : ירצה יצדק , ירצה ירשיע . כיוון שכך משלם לו האל כגמולו , מיטיב עמו על צדקתו ומענישו על רשעתו . בדרך זו מנהיג האל את עולמו...  To the book