ששי.

מתוך:אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ח : שם - תתני > ח שם-תתני > אות שין

— מבני ישראל שנשאו נשים נכריות ( עז' י , מ . ( השם ששי מוזכר במכתבי יב , ובתעודה אשורית מנינוה ממאה ז' לפסה"נ . Sasi ואולי הוא שם מקוצר מן שמשי ( שבוטא * שושי תתקצר אל ששי ) TALLQVIST , APN , 310 , COWLEY , AP , 154 ; NOTH , IPN , 41 מ' To the book