שקוץ משומם, שקוץ שמם.

גדל בר אי בזה בארצות הסמוכות לארץ ישראל , שבהן מינים רבים של שקדי בר . השקד הוא עץ לא גדול , בעל נוף ענף וגזע מחוספס ומפותל . הוא פורח סמוך לסוף החורף ולפני תחילת האביב —בחודש שבט בקירוב — ומסמל בפריחתו את בוא האביב . פרחיו הלבנים , או הוורודים , מניצים זמן מה לפני שילבלבו העלים . פירותיו גדולים , ואין אוכלים מהם אלא את הזרע שתכולת השמן שלו רבה . על עצירת שמן משקדים מלמד הצירוף : משח דלוזין ( ת"י על בר' מג , יא , וכן בר"ר צא , יא . ( הפרי עטוף בשתי קליפות : קליפה ירוקה — חיצונה , וקליפה עצית קשה — פנימית ; הזרע עטוף קליפה חומה ודקה . השקד גדל גם בתנאי אקלים צחיח למדי ועל כן יפה לגדלו בדרומה של ארץ ישראל . א . פלדמן , צמחי התנ '' ך , תל אביב תשי"ז . ; 197-192 הנ"ל . צמחי המשנה , חל אביב תשכ-ב , : 134-133 ח . א . גינזברג , קהלת , ירושלים-תל אביב תשכ"א . ; 132-131 י . פליקס , עולם הצומח המקראי , רמת גן תשכ"ח , 59-56 35-38 Flora 3 , 143 ; CAMPBELL THOMPSON , DAB , 253-254 ; MOLDENKE , PB , 1 , Low , Aramaische PHanzennamen , Leipzig ( 1881 ) , 374-375 ; idem . מ"ז - כינוי גנאי לחפץ  To the book