מטרתי היא ללמדכם לעבור משטות מוסווית לשטות גלויה . ויטגנשטיין ממבט ראשון אין זה סביר , שאנשים ינסו לטפל במצבים קשים על ידי הטענה , כי הבעיה איננה בעיה . אולם אפילל לשון היומיום משקפת זאת בביטוי " התנהגות של , "בת יענה "הטמנת הראש , "בחול "אם לא תשים לב , זה יחלוף" וכיוצא באלה . בביטויים מופשטים יותר הנוסחה הטיפוסית כאן היא : אין שום בעיה ( או במקרה הגרוע ביותר , זהו רק קושי ) ומי שרואה פה בעיה הוא משוגע או מנוול — בעצם , אפשר שהוא עצמו הינו מקור הקושי . כלומר , הכחשת הבעיה והתקפה על אלה המצביעים כלפי הבעיה ומנסים להתמודד עמה . כיוון שאנו מאמינים , כי ביחסי הגומלין האנושיים קיימת סיבתיות מעגלית ולא קווית וחד כיוונית ( בכל מישור שהוא — משפחה . ארגון עסקי , שיטה מדינית וכיו'ב , ( אין טעם להסתבך בשאלת הביצה או התרנגולת על מה קודם למה בכל הדוגמאות הבאות . שילוב זה של הכחשת הבעיה וההתקפה עליה נובע מפשטנות גסה בהבנת מורכבות יחסי הגומלין של מערכות חברתיות , ובאופן כללי יותר — של עולמנו המודרני , המורכב מאוד , הנתון בתלות הדדית והמשתנה במהירות . על עמדה זו ניתן לשמור אך ורק על ידי התעלמות מן המ...
To the book