|
|
ו קמ מ ם האנ ים ו קפ על–• ני סדם ואב הם הל ע ם ל חם . ויהוה אמר המכ ה אני מאב הם א ר אני ע ה . ואב הם הי יהיה לג י ד ל ועצ ם ונב כ •–ב • ל יי הא ץ . י ידע יו למען א ר יצ ה את–• ניו ואת–• ית אח יו ו מר ••• יהוה לע •• ת צדקה מ ט למען הביא יהוה על–אב הם את א ר–•• ר עליו ( יח , טז-יט . ( אלוהים אינו רוצה להסתיר מאברהם את מחשבותיו ואת מעשיו לעתיד , ביחס מעניין לאי–הסתרת צחוקה הפנימי של שרה ממנו . זה קשור לעניין המוסרי שיקדם אברהם — לע ת צדקה מ ט . מוסר זה מתקיים כאשר יש שקיפות בין העליונים לתחתונים , בין העני והעשיר , וכולם שווים במסגרת המשפט , ולכאן נכנסים כל הגויים , כלומר הריבוי . משמע המוסר כאן אינו עומד על העיקרון של ריבוי מול ריבוי ( כמו כביכול באלילות ) אלא על אחד מול ריבוי , אחד שהופך את כולם יחד , כולל האחדים , לשווים בפני החוק . והשאלה היא האם האחד–אלוהים יכול להציב את עצמו בתוך הריבוי ולא רק להכיל את הריבוי ? נראה שאברהם שם את עצמו לצד הריבוי הסדומי ומנסה להצילו . ומה באשר לעקדת יצחק , כאשר אברהם מקבל את גזרת הדין של האחד להקריב את בנו ויוצא ליישם זאת במדויק לפי ההנחיות האלוהיות ...
To the book |
|
|