א ה לדת נח : נח אי צ יק מים היה ד תיו את–הא הים התה ••–נח . ו לד נח ה בנים את–• ם את–חם ואת–יפת . ו חת הא ץ לפני הא הים ו לא הא ץ חמס . ו א א הים את–הא ץ וה ה נ חתה י–ה חית ל–•• ר את–•••• על–הא ץ ( ו , ט-יב . ( נוח הוא איש פשוט וטוב , וזאת ביחס לתקופתו ( או שמא ביחס לכל הדורות . (? הוא התהלך את אלוהים , הולך בדרכיו . זה מנהגו אל מול האלוהים , לפניו , כמו בהמשך : י–את • איתי צ יק לפני . ואולם לפני אלוהים ניצב גם דבר אחר : ו •• חת הא ץ לפני הא הים . אולי זו הסיבה ש"התהלך לפני האלוהים" הוא ביטוי מעורפל שפרשנים הסיקו ממנו הן על גדלות הצדיקות אל מול האלוהים והן על היבריס גדול מולו , כמו מקרה חנוך שהתהלך את האלוהים . ואולי אין סתירה בין השניים . אנו נעים על חבל דק מאוד מול מלך זה , הולכים מלפניו באופן כנוע , צועדים לעברו לקבל השראה , אך גם נזהרים שלא להתקרב אליו יתר על המידה , שמה הדבר האלוהי ייחרד שבאים לתפוס את מקומו . הסוד הוא , כנראה , התמימות אל מול האלוהים . בהמשך , כשאלוהים פונה לנוח , הדגשתו היא על המילים האחרונות י–את • איתי צ יק לפני ר ה ה , כדי לרסן את החשיבות העצמית העלולה לצמוח ...
To the book