|
|
פתח דבר שיר העם עמד במרכז עניינה של תודעתה העצמית של ספרות יידיש במאה העשרים . באווירת הפופוליזם ברחוב היהודי - ובהשפעת ההתעניינות בפולקלור שגרפה את תרבויות אירופה - הייתה בגוף המאסיבי של שירי העם עדות לחיוניותו ויצירתו של העם . משוררים רבים הושפעו משירי העם , ציטטו או חיקו אותם . השירה העברית חסרה רקע עממי כזה . ח"נ ביאליק ניסה לתרגם ולחקות אותם במחזור "משירי העם" שלו . איסוף שירי העם היה ספורט נפוץ בין חובבי התרבות . הספר הקלאסי בתחום זה היה האוסף הגדול של גינזבורג ומארעק , שנתפרסם בראש המאה העשרים ( 1901 ) ובישר תקופה חדשה בהתעניינות האינטליגנציה היהודית בתרבות היהודית בכלל ובתרבות העממית בפרט ' . החיבור המובא כאן הוא פרק מתוך עבודה סמינריונית שכתבתי לפני למעלה מיובל שנים - והיא , כנראה , אחת העבודות הסמינריוניות הראשונות שקיבל הסופר והמבקר העברי דב ( בערל ) שטוק , שהיה הפרופסור הראשון לספרות יידיש באוניבסיטה העברית ושינה את שמו לדב סדן . שיעוריו הראשונים התרכזו בשיר העם היידי וסיכמו תקופה פוריה של איסוף שירי עם , בפרט במזרח אירופה . שיר העם שימש לו לפרופסור סדן מעין גשר ממסורת התרב...
To the book |
בנימין הרשב
|
|