הסמיוטיקה הנוצרת בתרבות סוציו בלשנית מסוימת מכילה אשכול גמיש של גישות ושל סימנים ומחוות תקשורתיים , כולל תבניות טיפוסיות וכן אופציות לאפשרויות סותרות . אף שלרוב היא רגישה להשפעות חדשות , יש בה גרעין שמרני , המשקף מעין "מנטליות" ו"אמונות" של חברה לאומית או אתנית , כפי שהללו נקבעו בתקופה מעצבת מסוימת . גרעין שמרני זה עשוי לשקף שלבים קדומים של אמונות ושל גישות , שאינן מקובלות עוד על הדוברים , אך שהפכו ל"שפה" לדבר בה . כך , בשפות האירופיות השמש עדיין שוקעת , אף שמאז קופרניקוס אנחנו יודעים שההפך הוא הנכון . אמונות פרימיטיביות או פגניות רבות משולבות בפתגמים או בשירי ילדים בשפות הנוצריות , ועתה הן ממלאות תפקיד תקשורתי , אמוטיבי או אסתטי , ולא פונקציה רפרנציאלית . למספר של בלו , הטוען כי "קונוטציות של חזירים מעניקות חריפות מיוחדת לכינויי הגנאי ביידיש" ( בקטע שצוטט לעיל , ( אולי אין עמדה מיוחדת כלפי החזיר כבעל חיים לא כשר , אבל הוא חש ב"חריפות המיוחדת" של הקונוטציות של חזירים , המשלבות את הקוטב השלילי של מערכת טאבו הכשרות - לב לבה של הזהות היהודית לעומת החברה הנוצרית - עם השפה ה"חזירית" הגרמנית...
To the book