הפתיחות של יידיש

בלשנים כמאקס וו ! ינרייך , מחנכים או סופרים קנאי טוהר היידיש , כמו המשוררים האינטרוספקטיביסטים שפעלו בניו יורק בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים , הדגישו את עצמאותה של יידיש ביחס לשפות המקור שלה , את אופיה כשפת מיזוג ואת הפונקציה שלה כמערכת אחת , כלשון אחת ואינטגרלית בחברה יהודית אחת . אולם גם ההפך הוא נכון : יידיש היא שפה פתוחה מאין כמוה . לאנגלית היו תקופות של פתיחות לאוצר המילים הצרפתי או הלטיני ( למשל בימי צ'וסר . ( אולם היידיש הייתה הרבה יותר פתוחה משום שדובריה חיו בין שפות המקור שלה , או קרוב אליהן , וכל הזמן הייתה מודעות להיקף המלא ולצורה העדכנית , האגבית או ה"נכונה" שלהן . ראש הגשר של שפות אלה ביידיש הקל על הרחבת חלקן בשפה ( כפי שאפשר לראות בתרשים לעיל . ( אולם זה לא סיכן את אופיה של יידיש , מכיוון שהמסגרת הדקדוקית הבסיסית שלה , תבניות המיזוג וקליטת המילים החדשות , היו קבועות וממוסדות . לעומת זאת , גבולות אוצר המילים שלה לא היו מוגדרים כהלכה אלא פתוחים לשינויים . אין דבר קל אפוא משאילת מילים מכל שפה שהיא למסגרת הגמישה הזאת , המנוסה במילים רומאניות , סלאביות מזרחיות ומערביות ...  To the book