הסגנון האוטוביוגרפי דוקומנטארי ב'בחומש קרוב לשמים'

מנורה חזני , מתעדת בסרטה בחומש קרוב לשמים שנה בחייה , השנה שבה היא מתיישבת בחומש , ההתנחלות בשומרון . חזני מאמצת בסרטה קו ליניארי , תיעודי , של תקופת זמן המתחילה עם נישואיה ומסתיימת בלידת בתה הבכורה . העיסוק בחיי היומיום של חזני בחומש מעלה רבים מן הקשיים שבהם מצויים מתנחלים דתיים לאומיים באקט ההתנחלות אך גם את תחושת החשיבות הגדולה במעשיהם . חזני מבקשת לפרוס משנה אידיאולוגית דתית הדנה בהתיישבותה , כאשר היא פורשת את חיי היומיום שלה לפני הצופים . היא מאמצת את פורמט היומן לפי הדגם הפרלובי ומציגה לצופה תיעוד של פרק זמן . הדגם הליניארי הזה מתחיל בנקודה מסוימת בזמן ומתקדם לקראת נקודה אחרת : הדגם המקובל בנרטיב הקולנועי המרכזי ומאמץ את הנורמות ההוליוודיות של הזמן בקולנוע . חזני עושה שימוש מעניין בזמן הליניארי , המתקשר בתרבות המערבית עם נורמות גבריות , לקביעת נקודות זמן הנטועות במחזור החיים שבאופן מסורתי קשורות יותר לנשי ולפרטי : נישואין ולידה . בחירה זו מתנגדת לנקודות הזמן שהתרבות הפטריארכאלית מעניקה להן " , "חשיבות כמו מלחמות והישגים מקצועיים . לשם השוואה , הפרק הראשון של יומן של פרלוב מתחיל ב...  To the book