ה. מ"ה לטריס ואד"ם הכהן לבנזון

דוגמא מעניינת אחרת לסתירות הפנימיות שאיפיינו את משוררי ההשכלה המרכזיים במאה ה 19 בהלכה ובמעשה הפרוזודיים היא הדוגמא של מ"ה לטריס . ( 1871-1804 ) עוד בראשית דרכו ניכר לטריס בתפיסתו הפרוזודית העצמאית , והוא הקדים את אב"ג ויל"ג , הן להלכה והן למעשה , במתן ביטוי פומבי לכך . כך , למשל , כתב בהקדמה לספרו גזע ישי ( וינה : ( 1835 לא אל קטני נפש אשים דיברתי , מלקטי מלים ונקודות , הבונים על כל קוץ וקוץ תלי תלים של דקדוקי עניות דעתם . [ ... ] אך המשקל יבקשו אחרי המלעיל בסוף הדלתות ידרושו , ולדרך קודש לשון תפארתנו לא ישימו לב . הערה למבוא , עמ' 1 X-V 1 I 1 לתפיסה זו נתן ביטוי ממשי מראשית דרכו בשירה , כשכבר בספר שיריו הראשון ( דברי שיר , ( 1822 הוא סוטה בבירור משלושת הסייגים הוויזליים המרכזיים , והדבר בולט לעין מייד החל בשיר הפותח את הספר , "משאת : "נפשי א . אורך הטורים אינו קבוע : לרוב הוא בן 10 או 11 הברות דקדוקיות , אך יש שהוא מתקצר גם ל 9 או מתארך ל . 12 ב . מלים רבות מתחילות בשווא ( לדוגמא : שלח , כנף , !? עון - כל אלה בבית הראשון . (! ג . טורים רבים אינם מסתיימים בחריזה מלעילית דקדוקית ( ל...  To the book