|
|
( 1827-1770 ) בטהובן החל בכתיבת שירים בהיותו נער בן שלוש עשרה , וחזר אל השיר שוב ושוב , בהפסקות ארוכות או קצרות , עד שבע שנים לפני מותו ; שירו האחרון הוא מזמור ההזדככות "שיר ערב תחת שמי כוכבים" משנת 820 ו . בשמונים שיריו הגרמניים - לבד מחיבורים אחדים בשפה האיטלקית - אפשר לראות מעין חוליה מקשרת בין השיר הוינאי בעל האופי החברתי שימושי לבין השיר הרומנטי מבית היוצר של שוברט . רבים משירי בטהובן כתובים במתכונת של בתים חוזרים ; הפסנתר מודע לתפקידו כמספק הבסיס ההרמוני , וגם בשעת דו שיח פעיל יותר עם קול הזמרה הוא מקפיד לשמור על איפוק . בניגוד להיסח הדעת , המאפיין את יחסו של מוצרט אל תחום זה של יצירתו , ניגש בטהובן אל כתיבת שיריו במלוא כובד הראש ; מפנקסיו אנו למדים על המחשבה המאומצת , שהשקיע בעיצובן הסופי של המצאותיו המלודיות . בשיריו ביקש פורקן לחוויותיו האישיות ולרגשותיו האינטימיים : אהבה , תקווה , געגועים , כאב , השלמה , אמונה , התעלות . פייטנים , אשר בחיבוריהם מצא הד נאמן לרחשי לבו , זכו מידו לביטויי תודה נרגשים - דוגמת מכתביו אל מאתיסון " ) אל" ) cm , ( "אדלאידה , ( "התקווה וכמובן - גיתה הנ...
To the book |
|
|