גד קיבר / "אז מה זה אדם?" - עיון בשפת המשחק הלוינית

הכרוניקה של יצירת חנוך לוין איננה כרוניקה של ספר , אלא של במה , של במות מסוימות ושל שחקנים מסוימים להם נכתבו התפקידים . ומתבקשת השאלה : מה הייחוד בשפת המשחק של לוין המחזאי , ולוין הבמאי בפועל או בכוח י מהו ייחודם של מבצעיה ? ניסיון ראשון מסוגו זה להתמודד עם הסוגיה הוא מרתיע - ולו גם בהקשרו המצומצם של מאמר זה - לא רק משום עצם היומרנות שבניסיון להקיף נושא כה מורכב ורב צדדי , אלא גם בשל הקושי העקרוני בתיאור מילולי של ההיבטים המופשטים בחלקם - החושיים , החושניים , החוייתיים והתהליכיים - שבתחביר משחקי בכלל . ג'ון הרופ ( John Harrop ) מנסח את העילה לקושי זה : "אפילו החלק הקונקרטי לכאורה של דיבור אודות משחק , אודות הטכניקה של איך 1 עושים את זה , אינו מצליח לבטא את . "המהות קושי פנומנולוגי עקרוני זה מסתעף במקרה שלנו לשורה של תמיהות : האם אכן קיימת חיה כזאת המכונה "משחק לויני"י האם ניתן להבחינה מאופני ביצוע תפקיד במחזות של יוצרים אחרים ? האם יש אחיזה למיתוס של "השחקן ? "הלויני האם ניתן למצוא בקרוב לארבעים הקברטים והמחזות הלועיים , שהועלו בחייו של המחבר , מכנים משותפים בין מאות התפקידים וביצועיה...  To the book