2 הפסריוס אשר הוצג לראשונה באוקטובר , 1982 מתמקד בצביעותו , 3 ב'ררך ייסוריו' ובשאיפותיו המגלומנירת של להב עשת , אותו 'פטריוט' מניפולטיבי מזוייף ורמאי המנסה להשתלט על כל העולמות האפשריים , לכבוש את העולם כולו ואף להדיח מכסאו את אלוהים בכבודו ובעצמו , כדי ליטול את מקומו . במידה רבה , מצטייר להב עשת כקריקטורה של מהפכן סיזיפי ( הפרדתי ) קיצוני שצמיחה , גדילה , היפרדות ופריצה הן האמת הבלעדית והכוח המניע היחיד בחייו ובאישיותו , והמצפן אשר עתיד להובילו להתגשמותה המלאה של האוטופיה ההפרדתית . דעיכה ואיחוד לעומת זאת , שייכים לעולם אחר המוקצה מחמת מיאוס , הוא 4 העולם הטנטאלי ( האיחודי ) שעל מותו הוא מכריז . כבר בפתח הסצינה הראשונה , כשהמנחה של התוכנית רו"ם שכאלה מזמין אותנו "לחזות בדיוקנו של , "פטריוט נוקב היוצר באמצעות אותו מנחה במקום , בזמן וב'מטבע' ההתרחשות : "המקום - שוויץ של המזרח התיכון . הזמן - זמן הגאולה . המטבע - . "דולר בהמשך , יקבע מטבע זה וייעצב לפי 'רוחו' גם את הזמן ואת המקום , ויתברר שמדובר בהיפוך הגמור של הכרזת המנחה . אין זו כפילתה של שוויץ החלומית השקטה , ואף אין זה זמן הגאולה , ...
To the book