הדסה שני / להסתכל בהסתכלות: פנטזיה על הפריים של חנוך לוין

מבוא " את דומה למשהו שדומה לשחקנית , "קולנוע אומרת לעצמה גלוסקא , חברתו ארוסתו של קולף , הדמות הראשית בסרט פנטזיה על נושא רומנ 0 י , ( 1977-1975 ) סרט שביים ויטק טרץ' על פי תסריט ודיאלוגים של חנוך לוין . גלוסקא אומרת דברים אלו בעומדה מול הראי , כשהיא מתבוננת בדמותה הלא מצודדת . רק שתי פסיעות של דמיון מפרידות בינה לבין היופי , הזוהר והתהילה . פסיעה אחת , בדרך כלל , אינה מעידה על מרחק רב , גם שתי פסיעות של דמיון בין דבר לדבר הן סימן למרחק קצר למדי . אולם , אומר לנו לוין באמצעות גלוסקא , שתי פסיעות של דמיון יכולות מצד אחד להעיד על זהות כמעט מוחלטת בין הדברים , ומצד שני להצביע על המרחק הרב ביותר האפשרי ביניהם . המילים משרשרות מהלך קצר למדי , כמעט קירבה - דמיון למשהו שדומה לדבר עצמו - לא כל כך רחוק מזהות כמעט מוחלטת , והתמונה פוערת פער חסר אפשרות של גישור . בין גורמי ההשוואה פעורה תהום . גלוסקא היא אפילו לא דומה , גלוסקא היא בעיקר לא שום דבר שאפילו לא דומה לשום דבר . לעומת זאת , על קולף המסכן אומרת גלוסקא ו "הוא לא דומה למישהו שדומה למישהו שדומה לאף . "אחד הוא מסכן בלי סוג ובלי מין . קולף ר...  To the book