|
|
ראייתו של ליוטאר את קץ ההיסטוריה ראויה לפרשנות , בהנחה שזהו חזון , ואפילו חזון קודר במיוחד , הן של קץ ההיסטוריה והן של קץ העולם . בספרו , הלא-אנושי : הרהורים על הזמן , ( 1991 ) מתאר ליוטאר עולם שבו כוחות הטכנו מדע ( כלומר , הקפיטליזם המתקדם ) מעוניינים יותר מכול להאריך את החיים אל מעבר לקץ היקום . אבל הללו לא יהיו חיים אלה שאנו מכירים . להפך , הכיוון הוא לפתח יכולת שתאפשר חשיבה ללא נוכחותו של גוף , שכן הגוף , לאחר מותה של השמש , מהווה מגבלה . ליוטאר ממשיך ומצייר חלום בלהות , שבו המחשבים מחליפים את בני האדם , בהנחה שהם פגיעים פחות ויעילים יותר מאשר יצורי אנוש , ובנוסף לכך , מה שמכריע אפילו יותר מנקודת מבטם של טכנו מדענים , ניתנים יותר לשליטה : "בין האירועים שהתוכנה מנסה כמיטב יכולתה לנטרל , עלינו לכלול , למרבה הצער , גם את ההשפעות שאין לחזותן מראש , הנגרמות על ידי האקראיות והחירות המתאימות לפרויקט האנושי " . בסכימה שכזאת , הגוף האנושי הופך לחומרה מיושנת , והתוכנה , החשיבה , היא המרכיב הזוכה במקומו להערכה רבה . ואולם , זו חשיבה המנותקת מן הגוף שבו היא מתרחשת , והיא חשיבה הנשלטת לחלוטין ע...
To the book |
|
|