|
|
לצורך הדגשתם של קשיי החיזוי במדעי החברה משתמש ההיסטוריציזם , כפי שראינו , בטיעונים המבוססים על ניתוח השפעתם של חיזויים על האירועים הנחזים . לפי ההיסטוריציזם יכולות להיות להשפעה זו בנסיבות מסוימות השלכות חשובות על הצופה העורך את החיזויים . שיקולים דומים ממלאים תפקיד אף בפיזיקה , שבה כל תצפית מבוססת על החלפה של אנרגיה בין הצופה לנצפה ; דבר זה מוליך לאי-ודאות , בדרך כלל זניחה , של חיזויים פיזיקליים , שמתאר אותה " עקרון האינדטרמיניזם . “ אפשר לקבוע כי אי-ודאות זו נובעת מן האינטראקציה בין האובייקט הנצפה לסובייקט הצופה מפני ששניהם שייכים לעולם פיזיקלי אחד של פעולה ותגובה . כפי שכבר ציין בוהר , יש דוגמאות תואמות למצב עניינים זה גם במדעים אחרים , ובמיוחד בביולוגיה ובפסיכולוגיה . אולם בשום מקום אין לעובדה כי המדען והאובייקט שייכים לאותו עולם משמעות גדולה מזו שיש לה במדעי החברה , שם היא גורמת ( כפי שראינו ) לאי-ודאות החיזוי שיש לה לעתים חשיבות מעשית גדולה . במדעי החברה אנו עומדים בפני יחסי גומלין מלאים ומורכבים בין הצופה לנצפה , בין הסובייקט לאובייקט . המודעות לקיומן של מגמות העשויות לייצר אירוע...
To the book |
|
|