|
|
הטיעון שהוזכר זה עתה ראוי להרחבה . ההיסטוריציזם דוחה , כאמור , את האפשרות של חזרה על ניסויים חברתיים רחבי היקף בתנאים זהים , מפני שתנאיו של הניסוי השני מושפעים בהכרח מן העובדה שהניסוי כבר נערך לפני כן . הטיעון מתבסס על הרעיון שחברה , כמו אורגניזם , יש לה סוג כלשהו של זיכרון של מה שאנו בדרך כלל קוראים לו היסטוריה . בביולוגיה אפשר לדבר על מהלך חייו * של אורגניזם מפני שאורגניזם מותנה באופן חלקי על ידי אירועים מן העבר . אם האירועים האלה חוזרים , הם מאבדים לדידו של האורגניזם החווה את מאפיין החידוש שבהם , ונעשים נגועים בהרגל . ודווקא משום כך ההתנסות באירוע חוזר אינה זהה להתנסות באירוע המקורי – דווקא משום כך ההתנסות בחזרה היא חדשה . הישנותם של אירועים נצפים יכולה אפוא להתאים להופעתן של התנסויות חדשות אצל הצופה . מאחר שההישנות יוצרת הרגלים חדשים , היא יוצרת תנאים חדשים , תנאי שגרה . סך כל התנאים – הפנימיים והחיצוניים – שבהם אנו חוזרים על ניסוי מסוים באורגניזם יחיד , אינו יכול להיות דומה דיו על מנת שנוכל לדבר על הישנות אמיתית . כך הדבר מפני שאל הישנותם המדויקת של התנאים . life history * הסביבתי...
To the book |
|
|