|
|
אפשרותה של הכללה והצלחתה במדעים הפיזיקליים נסמכת , על פי ההיסטוריציזם , על האחידות הכללית של הטבע : על ההבחנה – ואולי עדיף לקרוא לה הנחה – שבנסיבות דומות יקרו דברים דומים . על העיקרון הזה – שנתפס כבעל תוקף בכל רחבי החלל והזמן – נאמר כי הוא העיקרון העומד בבסיסה של שיטת החקירה בפיזיקה . ההיסטוריציזם קובע שעיקרון זה הוא לחלוטין חסר ערך בסוציולוגיה . נסיבות דומות מופיעות רק במסגרת תקופה היסטורית יחידה , ולעולם אין הן נמשכות מתקופה אחת לאחרת . אין אפוא בחברה אחידות מתמשכת לאורך זמן שעליה אפשר לבסס הכללות ארוכות טווח – ובתנאי שאנו מתעלמים מסדירויות טריוויאליות , כגון אלה שמתארת האמת הנדושה שכל בני האדם חיים בקבוצות , או שהיצע של דברים אחדים הוא מוגבל והיצע של דברים אחרים , כמו אוויר , הוא בלתי מוגבל , ושרק הסוג הראשון יכול להיות בעל ערך שוק או ערך חליפין . לפי ההיסטוריציזם , שיטה שמתעלמת מן המגבלה הזאת ומנסה להכליל אחידויות חברתיות מניחה במובלע שהאחידויות שבהן מדובר הן נצחיות ; כך השקפה מתודולוגית נאיבית – ההשקפה שמדעי החברה יכולים לשאול את שיטת ההכללה מהפיזיקה – תיצור תיאוריה מוטעית ומוליכת...
To the book |
|
|