מבוא

העניין המדעי בשאלות חברתיות ופוליטיות אינו עתיק פחות מהעניין המדעי בקוסמולוגיה ובפיזיקה ; היו אף תקופות בעת העתיקה ( תיאוריית המדינה של אפלטון היא הדוגמה העולה על דעתי , וכן גם אוסף מערכות החוקים של אריסטו , ( שבהן נראה שמדע החברה מפותח בהרבה ממדע הטבע . אולם מאז ימיהם של גליליאו וניוטון הצליחה הפיזיקה מעל המשוער , ועלתה במידה ניכרת על שאר המדעים ; מאז ימיו של פסטר , הגליליאו של הביולוגיה , הצליחו מדעי הביולוגיה כמעט באותה מידה . אולם מדעי החברה לא מצאו עדיין את הגליליאו שלהם . בנסיבות אלו מרבים חוקרים בענף זה או אחר של מדעי החברה לעסוק בבעיות של שיטה , וחלק ניכר מן הדיון שלהם על בעיות אלו מנוהל תוך לטישת עין אל שיטותיהם של המדעים המשגשגים יותר , ובמיוחד הפיזיקה . הרפורמה בפסיכולוגיה בדורו של וונדט , למשל , צמחה מתוך ניסיון מכוון להעתיק את שיטת הניסויים של הפיזיקה , ומאז ימיו של ג ‘ ון סטיוארט מיל נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לתקן , על בסיס קווים די דומים , את השיטה במדעי החברה . בתחום הפסיכולוגיה זכו רפורמות אלו להצלחה כלשהי , ככל הנראה , למרות מספר גדול מאוד של אכזבות . אולם במדעי החב...  To the book