פרק ט על המלוכה, מתוקף ירושה מאדם הראשון

אף על פי שברור היום יותר מאי פעם שיש צורך בממשלה בעולם , אין זה מחייב את כולם לחשוב , כמו שחושב המחבר , שצו אלוהי קבע שהמלוכה היא צורת הממשל הראויה . אולם בני אדם אינם יכולים לציית לישות כלשהי שאינה יכולה לצוות ; ורעיונות דמיוניים של ממשל , מושלמים וצודקים ככל שיהיו , אינם יכולים לחוקק חוקים או לקבוע כללי התנהגות לבני אדם . לפיכך , לא ניתן יהיה להשליט סדר ולייסד ממשל שיהיה מסוגל לפעול בקרב בני האדם , אם לא תהיה דרך ללמד את בני האדם כיצד לזהות את האיש לממשל הוא חובתו של כל אחד , אין הוא מציין אלא כפיפות לצווים ולחוקים של אנשים שבידיהם הסמכות לצוות , ומכאן , שעצם הפיכתו של אדם לנתין אינה מספקת כדי לשכנעו שיש בעולם שלטון מלכותי . צריכות להיות דרכים לייחד את האיש ולדעת מיהו זה שהזכות לשלטון מלכותי שייכת לו , ואי–אפשר לחייב אדם מבחינה מצפונית להכפיף את עצמו לכוח כלשהו , אלא אם כן ידע מיהו האיש שבידיו הזכות להפעיל כוח זה עליו . אם לא כך היו הדברים , אי–אפשר היה להבחין בין שודדים לבין שליטים חוקיים ; בעל הכוח היה זה שיש לציית לו ללא עוררין , וכתרים ושרביטי שלטון לא היו אלא ירושה של אלימות וגז...  To the book