שתי אימהות זונות באות למשפט לפני שלמה המלך . האימהות טוענות לבעלות על ילד אחד חי ( מל"א ג , . ( 28-16 מטרת הסיפור להראות את חכמתו השיפוטית של שלמה , אך הוא פותח צוהר להכרת התנהגותן של אימהות ממעמד נמוך , זונות . האם האמתית מרחמת , חומלת ומוכנה לוותר על בנה בתנאי שיישאר בחיים והאם השכולה היא אם קנאית שאינה יכולה להכיל את אימהותה של האחרת . מתחים בין נשים בנושא אימהות מוכרים במקרא : שרה הגר , לאה רחל , חנה פנינה . במקרים אלו המתיחות נוצרת בין האישה העקרה לבין האישה הפוריה ואילו בתיאור שלפנינו שתי הנשים ולדניות . האימהות נאבקות על ילד אחד חי . על אף מעמדן החברתי , הנשים הן אזרחיות הזכאיות למשפט צדק והן פונות אל המלך . הנשים מתארות חיים שיתופיים , חיים של אחווה נשית עד להפרת ההרמוניה שבעטיה הגיעו אל המלך . הנשים הן אנונימיות ולא ברור לפי הסיפור מי היא האם התובעת ומי היא האם הנתבעת . הכינויים "האשה הזאת" ו "האשה האחרת" יוצרים בלבול מכוון של זהויות הבא להבליט את הסיבוך , את הקושי המשפטי הניצב בפני שלמה . על אף רקען המשותף המספר נותן לשתי הנשים תפקיד שונה : האחת מציגה את המקרה על כל פרטיו והש...
To the book