אברהם משתוקק לבן , שימשיך את זרעו ויירש אותו ( בר' טו , . ( 4-1 האם כמיהתו של אברהם לבן מרמזת על טיב אבהותו ? הדיון ביחסי אברהם ובנו מצריך מילוי פערים . אברהם מעורב בחיי בנו רק במילים ובמעשים מעטים , וקולו של ישמעאל כלל לא נשמע . מטרת הניתוח תהיה אפוא לרדת לעומקם של טיב היחסים שבין האב לבנו , הנלמדים מתוך קריאה קשובה לטקסט . כמיהתו של אברהם לבן יורש מתמלאת . בהיותו בן שמונים ושש שנה יולדת הגר בן לאברהם ( בר' טז , . ( 16 אברהם מעניק לבנו את השם ישמעאל . עוד קודם מתוודע הקורא לשם זה מפי מלאך ה' שמבשר להגר כי ה' שמע את ענייה ולכן ייקרא בנה בשם ישמעאל ( בר' טז , . ( 11 אברהם מעניק לבנו את השם שמעניק המלאך אך יוצק בו משמעות אישית הקשורה אל עצמו . ישמעאל - האל שמע את תפילתו ואת כמיהתו לבן . המספר שותק . הוא לא מיידע את הקורא אם אברהם מודע לשם שהעניק המלאך לבנה של הגר . המשמעות שנותן מלאך ה' לשם מבליטה את מצוקתה של הגר שמעונה תחת ידי גבירתה , ואילו אברהם מדגיש במתן השם את חסדי ה' ששמע את מצוקתו והעניק לו בן . השם במקרא ובמזרח הקדמון משמש לא רק אמצעי לזיהוי האדם , אלא מציין היבטים תרבותיים ודת...
To the book