|
|
מבוא מאמר זה בא להציג את הדרך שבה המושג "דיכאון" - שמקורו בשדה הקליני הפסיכולוגי והרפואי - משתנה ונעשה מושג טעון משמעויות חדשות שמשרתות פונקציות חברתיות שיקומיות . השימוש היום יומי במושג , "קליני"ה מושג שלכאורה ידוע ומוסכם , מאפשר לחברי הקבוצה לתאר את השינויים שהם מתמודדים עמם , ועצם השימוש בו במשמעות המורחבת , המותאמת לפונקציה חברתית רלוונטית , מסייע להם להשתקם . ממעקב אחר השיח החברתי שהתפתח בחודשים הראשוים לאחר פינוי גוש קטיף בקרב התושבים המפונים , עולה כי השימוש במושג "דיכאון" היה שכיח למדי , אם כי לאו דווקא במובן המקובל , וכי חברי הקבוצה השתמשו בו כדי לחבר ביניהם וכדי להגן על קבוצתם מפני איום חיצוני , מציאותי או מדומה . נראה כי דווקא ייצוג זה , שבמקורו מתאר הימנעות מעשייה וירידה ניכרת ברמת הפעילות הפסיכו פיזיולוגית ( אליצור , טיאנו , מוניץ ונוימן , , ( 1995 מסייע למנוע את התפרקותה של קהילת התושבים המפונים ומשרת אותם כמנגנון חברתי מגן ובונה . התהליך ייבחן באמצעות תיאוריית הייצוגים החברתיים Social ) . ( Representations ייצוגים חברתיים הם מערכת סימבולית שנבנית תוך כדי יחסי גומלין יום ...
To the book |
|
|