ז. הארוס והזיקה הדו־שיחית

ואין ארוס לאדם אלא אם כן היצורים נעשים לו ציורים של הנצח וההתחברות עמהם נעשית לו התגלות . ( בובר , אני ואתה , ( 78 במסתו "דו שיח" הקצה בובר לארוס סעיף שלם מתוך שחלק על עמדת היוונים " שהבחינו בין אירוס כביר יוצר עולמות ובין אירוס קל השליט , "בנפש ועל הבחנתם " בין אירוס שמימי ובין אירוס שפל ופחות" ( דו שיח , . ( 139 בובר , לעומת זאת , סבר שהארוס אחד הוא : שכן אותו אל קדמון שממנו נגזר העולם הוא הוא שנכנס למלכות הנפשות ובשרירות לב דימונית ממשיך את מעשהו הקוסמוגוני במיצוע הפראות הישות , הוא הפרפר הנושא את אביקה של הפסיכוגוניה . — , "פאנדימוס"וה אם רק אירוס אמיתי הוא — אינו צריך אלא להשיק את כנפיו והאש הקדמונית מתגלה במשחק הגופניות . ( דו שיח , שם ) הארוס הכביר יוצר העולמות והארוס הנפשי אחד הם , כפי שהארוס השמימי והארוס הגופני אחד הם . נאמן למגמתו , שאינה מבחינה הבחנה של מהות בין מעלה ומטה ובין גבוה לתחתון במשמעות של תורת האידיאות האפלטונית , ייחס בובר לארוס שניות מסוג אחר , הכרוכה בהבחנתו העקרונית בין זיקת אני-אתה וזיקת אני-לז : השניות שבין "האירוס הדו שיחי , אדיר הכנף , [ הךיודע' את היצור ...  To the book