ז. מהלך חמישי: פעולת הצמצום מצד האדם היא פעולה גואלת

תפיסתו האקטיביסטית של בובר את האדם כבורא במציאות וכ"מחולל בה דבר" היא מנה ובה דחיית תפיסת תורת הכלי הקבלית ככלי מקבל בלבד וראייתו בעצמות — אמנם מצומצמת — הפועלת באורח חופשי במציאות . במסתו " אלהים והנשמה" ( קב ) כרך בובר בדין את תורת הצמצום בתורת האור והכלים , ובמסתו "ספינתה , שבתי צבי והבעש"ט" הוא כרך את מעמדו של הכלי בקבלה עם מעמדו של האדם במציאות : תורת הקבלה , שהחסידות שיקעה אותה בבנינה , התיקה את בוא הרע אחורנית לתוך מעשה הבריאה עצמו . לבת האש של חסד הבורא משתפכת בשפעתה על פני 50 על "היצר לחולל דבר" ראו בובר , על המעשה החינוכי , . 243-240 הדמויות הקמאיות , ; "הכלים" "הכלים" אינם מחזיקים מעמד בפניה , הם " נשברים" — זרם האש הולך וניתז ל"ניצוצות" אין סוף ... אף כי לא נאמרו דברים אלה בקבלה מפורש , הרי אין ספק שתורה זו כוללת את הדעה , כי ניתנו לאותם כלים קמאיים , כמו לאדם הראשון , כוח תנועה משלהם , עצמאות , חירות , ולו חירות וו בלבד לעמוד בפני זרם החסד או לא לעמוד בפניו . ואף אמנם חטאו של האדם הראשון נראה כאי החזקת מעמד , ככישלון : הכל מסור בידו , כל שפע החסד , גם עץ החיים אינו אסור ע...  To the book